הגירעון התקציבי מתמתן, אך עימות הוצאות הביטחון מסלים

על רקע אתגרים כלכליים וביטחוניים מתמשכים, נרשמת תמונה מעורבת בכלכלת ישראל. מחד, נתונים עדכניים ממשרד האוצר מצביעים על התמתנות מסוימת בגירעון התקציבי בחודשים האחרונים. מאידך, הדיונים סביב תקציב המדינה לשנה הקרובה, ובפרט סביב היקף הוצאות הביטחון, צפויים להיות מורכבים וטעונים.

על פי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 6.2% מהתוצר המקומי הגולמי נכון לסוף יוני 2026. מדובר בהתכווצות קלה לעומת שיאים קודמים שנרשמו בתקופה שלאחר פרוץ אירועים ביטחוניים משמעותיים, אז הגיע הגירעון לרמות של קרוב ל-7% מהתוצר. ההתמתנות מיוחסת בעיקר לעלייה בהכנסות המדינה ממיסים, שהיו גבוהות מהתחזיות המוקדמות. גביית המיסים, במיוחד ממיסים ישירים, הפתיעה לטובה, מה שתרם לצמצום הפער בין ההכנסות להוצאות. עם זאת, יש לציין כי הגירעון עדיין גבוה באופן משמעותי מהיעד המקורי שנקבע בתחילת שנת התקציב, שעמד על 4.5% מהתוצר.

התמונה הפיסקלית מושפעת באופן ניכר מהוצאות המדינה הגבוהות, ובפרט מהגידול המשמעותי בתקציבי הביטחון. מאז אירועי אוקטובר 2023, חלה עלייה חדה בהוצאות הביטחון, אשר גלשה מעבר לתקציבים המאושרים המקוריים ואף חייבה אישור תקציבים נוספים במסגרת תיקוני חוק התקציב. הצורך בחיזוק מערכי ההגנה, הצטיידות והתמודדות עם איומים אזוריים, הוביל לדרישות תקציביות חסרות תקדים מצד מערכת הביטחון. דרישות אלו עומדות כעת במרכזו של עימות תקציבי מול משרד האוצר, המבקש לשמור על מסגרות תקציביות קשיחות ולהימנע מהגדלת הגירעון והחוב הלאומי בטווח הארוך.

הדיונים על תקציב 2027 צפויים להיות סוערים במיוחד. מערכת הביטחון צפויה לדרוש תוספות תקציביות משמעותיות, המסתכמות בעשרות מיליארדי שקלים, כדי לממן תוכניות רב-שנתיות ורכש ביטחוני. משרד האוצר, מנגד, מתמודד עם הלחץ לשמור על אחריות פיסקלית, ומזהיר מפני השלכות כלכליות שליליות של גירעון מתמשך וגבוה. חשש מרכזי הוא מפני פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, מה שעלול לייקר את עלויות גיוס החוב למדינה ולפגוע באטרקטיביות שלה למשקיעים זרים.

בנוסף ללחצים הביטחוניים, הממשלה מתמודדת גם עם דרישות להשקעות בתשתיות אזרחיות, חינוך, בריאות ורווחה. הגידול בהוצאות הביטחון עלול לבוא על חשבון תקציבים אלו, ולהוביל לקיצוצים בשירותים חיוניים לאזרחים. על פי הערכות כלכלנים, המשך מגמת גידול ההוצאות ללא מקורות מימון מתאימים עלול להקשות על המדינה במימוש יעדים ארוכי טווח ולפגוע בצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית.

מה זה אומר עבורכם

• השפעה על שירותים ציבוריים: הלחץ התקציבי עלול להוביל לקיצוצים או להאטה בהשקעות בשירותים אזרחיים חיוניים כמו חינוך, בריאות ותשתיות, מה שעלול להשפיע ישירות על איכות החיים.
• עליית יוקר המחיה: גירעון גבוה וצורך במימון עלולים להוביל ללחצים אינפלציוניים או להשפיע על החלטות בנק ישראל בנוגע לריבית, ובכך להשפיע על יוקר האשראי והמשכנתאות.
• אי-ודאות כלכלית: חוסר ודאות לגבי היציבות הפיסקלית של המדינה עלול להשפיע על השקעות במשק, על שוק העבודה ועל אמון הצרכנים והעסקים.