מהפכה במוצרי החיסכון: תוכנית האוצר להשוואת תנאי המס
משרד האוצר הציג בימים האחרונים תוכנית רחבה המיועדת לחולל שינוי משמעותי בשוק מוצרי החיסכון וההשקעה לטווח קצר ובינוני בישראל. הרפורמה המוצעת, המכונה "חשבון השקעה", נועדה לאחד את התנאים הרגולטוריים והמיסויים של אפיקי חיסכון שונים, לפשט את הגישה לציבור הרחב ולעודד העברת כספים לשוק ההון.
"חשבון השקעה" – הפלטפורמה החדשה
בליבת התוכנית עומדת הקמת פלטפורמה אחידה שתקרא "חשבון השקעה". פלטפורמה זו תרכז תחת קורת גג אחת מגוון מכשירי חיסכון נפוצים, ובהם קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון פיננסיות וקרנות נאמנות.
העיקרון המרכזי של החשבון החדש הוא לאפשר גמישות רבה יותר לחוסכים. במסגרת החשבון, ניתן יהיה לעבור בין אפיקי השקעה שונים, להחליף מסלולים ואף לעבור בין גופים מנהלים, מבלי שהדבר ייחשב "אירוע מס". משמעות הדבר היא שמיסוי על רווחי הון יידחה עד למועד משיכת הכספים בפועל מהחשבון.
שינויים מהותיים במיסוי
אחד השינויים הבולטים ברפורמה נוגע לתנאי המס על רווחי הון. ההמלצות כוללות קביעת שיעור מס אחיד של 25% על רווחים ריאליים בכלל מכשירי החיסכון וההשקעה הכלולים בחשבון.
שינוי נוסף, שעורר דיון ציבורי, הוא הגבלת הפטור ממס רווחי הון על משיכת כספים כקצבה לאחר גיל 60. כיום, חוסכים המושכים כספים מקופות גמל להשקעה כקצבה לאחר גיל 60 נהנים מפטור מלא ממס על הרווחים. התוכנית החדשה מציעה להגביל פטור זה לתקרה מצטברת של 200 אלף שקלים לכל החיים לכל חוסך.
תקרת הטבה זו תעודכן מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. בנוסף, הרפורמה מאפשרת לפתוח חשבונות השקעה גם עבור ילדים, וליהנות מתקרת הטבה נפרדת לכל ילד.
מטרות הרפורמה – מנקודת מבט משרד האוצר
במשרד האוצר מסבירים כי הרפורמה נועדה לתקן עיוותים מבניים בשוק החיסכון. לדבריהם, קיימים כיום פערים רגולטוריים ומיסויים בין מוצרים דומים, המקשים על הציבור לבחור את האפיק המתאים ביותר ופוגעים בתחרות בין הגופים הפיננסיים.
המטרה היא להצמיד את הטבת המס לחוסך עצמו ולא למוצר ספציפי, ובכך לאפשר ניטרליות מיסויית שתעודד תחרות על בסיס תשואות ודמי ניהול. עוד מציינים במשרד כי הרפורמה תעודד את הציבור להוציא כספים מחשבונות עובר ושב שאינם מניבים, ולהפנות אותם לשוק ההון.
לגבי הגבלת הפטור על משיכה כקצבה, נטען כי הטבה זו מנוצלת כיום בעיקר על ידי חוסכים מבוססים שאינם זקוקים להכנסה פנסיונית נוספת. נתוני המשרד מצביעים על כך שכ-91% מחשבונות קופות הגמל להשקעה מחזיקים ביתרה הנמוכה מ-200 אלף שקלים, ולכן רוב החוסכים לא ייפגעו מהגבלת התקרה.
ביקורת והתנגדויות
ההצעה החדשה לא התקבלה באופן אחיד, ועוררה ביקורת מצד גורמים שונים. גוף רגולטורי מרכזי בשוק ההון הביע התנגדות נחרצת לרפורמה, ואף נציגיו נעדרו ממסיבת העיתונאים בה הוצגה התוכנית.
בחוות דעת מיעוט שהוגשה, הועלו חששות מפני כשלים מהותיים, כולל אפליה מיסויית וחשש לניגודי עניינים מובנים במערך הייעוץ, שכן הגופים שיפעילו את חשבונות ההשקעה הם לרוב גם יצרני המוצרים הפיננסיים.
בנוסף, ארגון עובדים גדול מתח ביקורת חריפה על הגבלת תקרת הפטור, וטען כי היא עלולה לפגוע באופן דרמטי בפוטנציאל הטבת המס של עובדים לאורך חייהם, ולהוות "גזירה דרקונית" על רובד החיסכון המשלים לקצבה.
הדרך לחקיקה – אי ודאות פוליטית
חשוב לציין כי בשלב זה מדובר בהמלצות בלבד של צוות משרד האוצר. כדי שהרפורמה תיכנס לתוקף, היא דורשת הליך חקיקה מסודר בכנסת. המציאות הפוליטית הנוכחית, ובמיוחד הקרבה לבחירות, מעלה שאלות לגבי סיכויי אישור הרפורמה במתכונתה הנוכחית, וייתכן כי היא תונח על שולחנה של הממשלה הבאה.
השפעה על הציבור הישראלי
אם הרפורמה תאושר, היא צפויה להשפיע באופן נרחב על ציבור החוסכים בישראל. מצד אחד, היא מציעה פישוט משמעותי של תהליך החיסכון וההשקעה, הגברת התחרות בין הגופים הפיננסיים ועידוד השקעה בשוק ההון. מצד שני, הגבלת הפטור ממס רווחי הון על משיכת קצבה עשויה לפגוע בחוסכים מסוימים, בעיקר אלה שתכננו להפקיד סכומים גבוהים בקופות גמל להשקעה תוך ניצול מלא של הטבת המס הקיימת.
ההתפתחויות סביב הרפורמה ימשיכו לעמוד במוקד העניין הציבורי, שכן יש לה פוטנציאל לעצב מחדש את אופן ניהול החיסכון ארוך הטווח של משקי הבית בישראל.
