תעשיית קרנות הנאמנות בישראל מציגה תמונה מורכבת במחצית הראשונה של שנת 2026. בעוד שהיקף הנכסים הכולל בתעשייה רשם צמיחה מרשימה, ניכר היסט מהותי בהעדפות המשקיעים, המבטא חיפוש אחר יציבות ונזילות. הנתונים העדכניים מצביעים על נהירה חסרת תקדים לקרנות הכספיות ועל נסיגה בולטת מהשקעות במניות המקומיות, במיוחד בחודש יוני האחרון.
הקרנות הכספיות: מקלט מבטחים בעת אי-ודאות
הקרנות הכספיות ממשיכות לרכז את עיקר תשומת הלב ומובילות את גיוסי ההון בתעשייה. במחצית הראשונה של שנת 2026, גייסו הקרנות הכספיות סכום אדיר של כ-22.8 מיליארד שקלים, המהווים למעלה ממחצית מסך הגיוסים הכולל בתעשייה כולה. נכסיהן הגיעו לשיא כל הזמנים ועמדו בסוף יוני על כ-203.2 מיליארד שקלים. מגמה זו אינה חדשה, והיא נמשכת ברציפות מאז שנת 2022, עם גיוסים מצטברים של כ-170 מיליארד שקלים בארבע וחצי השנים האחרונות.
רק בחודש יוני לבדו, כאשר שוקי ההון המקומיים חוו תנודתיות משמעותית, גייסו הקרנות הכספיות כ-4.5 מיליארד שקלים, מה שמדגיש את תפקידן כמעין "חוף מבטחים" עבור משקיעים המחפשים אלטרנטיבה סולידית לטווח קצר. הריבית הגבוהה יחסית במשק הישראלי, העומדת כיום על 3.75% (נכון למאי 2026), תורמת משמעותית לאטרקטיביות של הקרנות הכספיות, המציעות תשואה נאה ללא חשיפה מהותית לסיכון שוק המניות.
נטישה ממניות מקומיות בצל ירידות חדות בבורסה
בניגוד למגמת הגיוסים בקרנות הכספיות, שוק המניות המקומי חווה נסיגה ניכרת בחודש יוני. מקרנות הנאמנות המתמחות במניות בישראל נפדו בחודש זה כ-5.5 מיליארד שקלים. הפדיונות היו בולטים במיוחד בקרנות הסל המשקיעות במניות מקומיות, מהן יצאו כ-4.8 מיליארד שקלים.
הסיבה העיקרית לפדיונות אלו נעוצה בירידות שערים חדות שנרשמו בבורסה לניירות ערך בתל אביב במהלך יוני. מדד ת"א 35 צלל בכ-8.7%, ומדד ת"א 125 ירד בכ-9.5%. ירידות אלו, שהגיעו לאחר מחצית ראשונה תנודתית, גרמו למשקיעים, ובמיוחד לגופים מוסדיים, להקטין חשיפה למניות בישראל ולחפש אפיקי השקעה אחרים.
גורמים משפיעים על שינוי העדפות המשקיעים
ההיסט בהעדפות המשקיעים אינו מקרי ומושפע ממספר גורמים מרכזיים:
- סביבת ריבית גבוהה: כאמור, הריבית הקיימת במשק הופכת את הקרנות הכספיות לאטרקטיביות במיוחד, ומציעה אלטרנטיבה בטוחה עם תשואה סבירה.
- תנודתיות בשווקים ואי-ודאות גיאופוליטית: המציאות הגיאופוליטית המורכבת בישראל, יחד עם תנודתיות בשווקים הגלובליים, דוחפת את המשקיעים לצמצם סיכונים ולעבור לנכסים סולידיים יותר.
- ביצועי שוק המניות המקומי: הירידות החדות בבורסה המקומית בחודש יוני היוו זרז משמעותי לפדיונות מקרנות המניות הישראליות.
- היחלשות הדולר (במבט חצי-שנתי): במחצית הראשונה של השנה, היחלשות הדולר השפיעה לרעה על האטרקטיביות של חלק ממוצרי ההשקעה הפסיביים החשופים לשוק האמריקאי, בעיקר בקרב גופים מוסדיים.
תמונה רחבה יותר בתעשיית הקרנות
למרות הנסיגה ממניות מקומיות, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה צמיחה נאה במחצית הראשונה של 2026, עם גיוסים כוללים של כ-40.9 מיליארד שקלים ועלייה של כ-69.5 מיליארד שקלים בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-826.5 מיליארד שקלים בסוף יוני.
הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו כ-18.9 מיליארד שקלים במחצית הראשונה, בעיקר בקטגוריות אג"ח כללי ואג"ח מדינה, מה שמצביע על העדפה מתמשכת לאפיקים סולידיים יחסית גם בתוך הקרנות המנוהלות באופן אקטיבי. בתעשייה הפסיבית נרשמה תמונה מעורבת: בעוד שקרנות מחקות גייסו כ-7.7 מיליארד שקלים, קרנות הסל פדו כ-8.4 מיליארד שקלים. קרנות מחקות המתמחות במניות בישראל דווקא גייסו סכום משמעותי של כ-4.5 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של השנה.
השפעה על הכלכלה הישראלית והצרכן
המעבר המסיבי לקרנות כספיות והפדיונות ממניות מקומיות משקפים זהירות גוברת בקרב הציבור הישראלי וגופים מוסדיים. המשקיע הישראלי, למרות שהוא נשאר בשוק, מעדיף להחנות את כספו באפיקים נזילים ובטוחים יותר, המושפעים ישירות מהריבית. מגמה זו עשויה להשפיע על זרימת ההון לבורסה בתל אביב ולתרום לתנודתיות בה, במיוחד בתקופות של אי-ודאות. מנגד, היא מעידה על רצון לשמור על יציבות פיננסית ולצמצם חשיפה לסיכונים בתקופה מאתגרת.
ההחלטה הצפויה של בנק ישראל להפחית את הריבית ביום שני הקרוב (6 ביולי 2026) ב-0.25%, עשויה להשפיע על האטרקטיביות של הקרנות הכספיות בטווח הארוך, אך נכון לעכשיו, הן נותרו יעד מועדף למשקיעים המחפשים נזילות ויציבות.
