בנק ישראל מזהיר: נתח האשראי החוץ-בנקאי למשקי הבית צומח על רקע הקשחת תנאי האשראי

בנק ישראל: נתח האשראי החוץ-בנקאי למשקי הבית בזינוק

ניתוח עדכני של בנק ישראל, שפורסם ממש בימים אלה, מצביע על שינוי מבני מדאיג בשוק האשראי הצרכני בישראל. על פי ממצאי המחקר החדש, העלאות הריבית המשמעותיות שבוצעו בשנים 2022–2023 הובילו לגידול ניכר בחלקם של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים בשוק האשראי המוענק למשקי הבית. תופעה זו מעוררת חשש בקרב קובעי המדיניות לגבי יציבותם הפיננסית של משקי הבית והשלכותיה על הכלכלה הלאומית.

המחקר, שהתבסס על נתוני מאגר האשראי הקמעונאי, גילה כי נתח השוק של הגופים הלא-בנקאיים באשראי הצרכני צמח מ-14% באפריל 2022 לכדי 18.8% בספטמבר 2023. מדובר בעלייה של כמעט חמישה אחוזי שוק בתוך כשנה וחצי בלבד. בבנק ישראל מציינים כי למעלה מ-58% מהגידול בנתח השוק של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים מוסבר על ידי מדיניות הריבית המוניטרית.

הקשחת תנאי האשראי הבנקאי והמעבר לאפיקים חוץ-בנקאיים

ההסבר המרכזי לתופעה זו טמון בהבדלים במקורות המימון בין המערכת הבנקאית לגופים החוץ-בנקאיים. בעוד הבנקים נשענים בעיקר על פיקדונות קצרי טווח של הציבור, הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים מתבססים על מימון לטווח ארוך יותר, בין היתר באמצעות אגרות חוב. כתוצאה מכך, כאשר הריבית עלתה, הבנקים צמצמו את היקף האשראי הצרכני שהעמידו למשקי הבית, ובכך נוצר חלל שאותו מילאו הגופים החוץ-בנקאיים.

חשוב לציין כי המחקר של בנק ישראל מצא כי הגידול בפעילות הגופים הלא-בנקאיים לא נבע מקליטה של לווים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר. ממצא זה מעיד על שינוי מבני רחב בשוק האשראי, ולא רק על מעבר של לווים מוחלשים לגופים אלו.

היקף החובות הכללי והשפעת יוקר המחיה

התפתחות זו מצטרפת למגמה רחבה יותר של גידול בחובות משקי הבית בישראל. נתוני סוף שנת 2025 מראים כי יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לעלות והגיעה לכ-903 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, כ-250 מיליארד שקלים הם חוב שלא לדיור, אשר רשם עלייה של 1.6% ברביע האחרון של השנה. דוחות קודמים הצביעו על עלייה של כ-50% בהיקף האשראי של משקי הבית בשש השנים האחרונות, כשהוא עומד על כ-845 מיליארד שקלים, וכרבע מתוכו מוגדר כאשראי צרכני.

העלייה ביוקר המחיה, לצד אינפלציה וריבית גבוהה, יוצרת מציאות כלכלית מאתגרת עבור משפחות רבות. הערכות מצביעות על כך שכשליש ממשקי הבית בישראל מוציאים יותר מהכנסותיהם ונאלצים להישען על הלוואות כדי לסגור את החודש. מצב זה בא לידי ביטוי גם בעלייה בפיגורים בהחזרי הלוואות. נכון לדצמבר 2023, החוב הפרטי בפיגור של למעלה מ-90 יום הגיע לשיא של 3.2 מיליארד שקלים, המהווה עלייה של 43% בהשוואה לשנה הקודמת.

הסיכונים והצורך בניהול חובות

הגידול באשראי החוץ-בנקאי, במיוחד בהיעדר רגולציה מספקת בחלקים מסוימים של שוק זה, עלול להוביל להידרדרות נוספת ביציבות הפיננסית של הציבור. ריביות גבוהות באפיקים אלה עלולות להכביד עוד יותר על הלווים ולהקשות על יכולתם להחזיר את חובותיהם. הליכי חדלות פירעון נמצאים במגמת עלייה, כאשר רוב החובות המנוהלים בבתי המשפט הם של משקי בית, ורק חלק קטן מסתיים בהסדר או הפטר.

התמונה העולה מניתוחי בנק ישראל והנתונים האחרונים מדגישה את החשיבות בניהול פיננסי אחראי ובבחינת כלל האפשרויות העומדות בפני משקי הבית. עבור אלה המתמודדים עם נטל חובות הולך וגובר, ובמיוחד עם מספר הלוואות בריביות גבוהות, נושא איחוד ההלוואות הופך רלוונטי יותר מתמיד. איחוד הלוואות עשוי להציע פתרון בכך שהוא מאפשר לאגד מספר הלוואות קטנות להלוואה אחת גדולה יותר, לרוב בתנאים נוחים יותר ובריבית נמוכה יותר, ובכך להקל על הנטל החודשי ולסייע בשיקום פיננסי. עם זאת, יש לבחון כל צעד כזה בזהירות רבה ולוודא התאמה ליכולות ההחזר של הלווה, תוך הבנה מעמיקה של כלל התנאים והעלויות הכרוכות בו.

בנק ישראל ממשיך לפקח על התפתחויות אלה במטרה לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ולהגן על הצרכנים, אך האחריות לניהול פיננסי נבון מוטלת גם על משקי הבית עצמם, במיוחד בתקופה של אי-ודאות כלכלית ושינויים בשוק האשראי.