השפעת בחירות האמצע בארה"ב על הכלכלה העולמית והישראלית
שנת 2026 הולכת ומתחממת בזירה הפוליטית האמריקאית, כאשר בחירות האמצע שייערכו בנובמבר מעסיקות את שוקי ההון והכלכלנים ברחבי העולם. בעוד שאי-ודאות פוליטית נוטה לייצר תנודתיות, ההיסטוריה מלמדת כי קיפאון פוליטי שנוצר לעיתים קרובות בעקבות בחירות אלו, דווקא מיטיב עם השווקים ומספק להם יציבות מסוימת.
תנודתיות לפני, יציבות לאחריה: הדפוס ההיסטורי
על פי ניתוחים כלכליים עדכניים, התקופה שלפני בחירות האמצע בארצות הברית מתאפיינת לרוב בחולשה ובתנודתיות בשווקים. זאת, כאשר המועמדים מקצינים את מסריהם לקראת הפריימריז ויוצרים חוסר ודאות בקרב המשקיעים. לדוגמה, מדד S&P 500 נוטה להציג תשואות נמוכות מהממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של שנות בחירות אמצע. אולם, לאחר שהתמונה הפוליטית מתבהרת ונוצר לעיתים קיפאון חקיקתי, השווקים נוטים להשתפר. קיפאון פוליטי נתפס כחיובי למניות, מכיוון שהוא מפחית את הסיכון לשינויים דרמטיים במדיניות הממשל. דפוס זה הוביל בעבר לעליות משמעותיות ברבעון הרביעי של שנת הבחירות וברבעונים העוקבים.
מדיניות כלכלית ואתגרים גלובליים
הכלכלה האמריקאית צפויה לרשום צמיחה מתונה בשנת 2026, הנתמכת בעיקר על ידי הוצאות הצרכנים והשקעות נרחבות בתחום הבינה המלאכותית. מומחים מסוימים מעריכים צמיחה של התוצר המקומי הגולמי בשיעור של 2.8% השנה, גבוה מתחזית הקונצנזוס העומדת על 2.1%. עם זאת, קיימים חששות מפני הסתמכות יתר על תחום הבינה המלאכותית, כאשר מגזרים אחרים מציגים חולשה.
סוגיות מרכזיות נוספות הנמצאות על סדר היום הפוליטי והכלכלי כוללות:
- מדיניות סחר: קיימת אי-ודאות סביב מדיניות המכסים. בעוד שיתכנו ביטולים של מכסים קיימים, סביר שיוטלו מכסים חדשים וממוקדים יותר. קונגרס מפולג עשוי להגביל שינויים משמעותיים במדיניות הסחר.
- יוקר המחיה: נושא יוקר המחיה עומד במרכז הקמפיינים, עם יוזמות אפשריות להפחתת שיעורי המשכנתאות, עלויות תרופות והגבלת ריביות בכרטיסי אשראי. צעדים אלו, על אף שנועדו להקל על הצרכנים, עלולים ליצור סיכונים עבור מוסדות פיננסיים וחברות תרופות.
- מדיניות מוניטרית: הפדרל ריזרב צפוי להתחיל בהורדות ריבית סביב אמצע שנת 2026, במטרה להקל על עלויות המימון. עם זאת, ישנם גורמים בשוק המעריכים כי הורדות הריבית יידחו או יופחתו, בהתחשב בחוסנה הנוכחי של הכלכלה.
- סיכונים גיאופוליטיים: מתיחויות גיאופוליטיות מתמשכות, במזרח התיכון ובזירות נוספות, ממשיכות להוות גורם סיכון משמעותי. מתיחויות אלו צפויות לתמוך בהוצאות ביטחון גבוהות בארה"ב ולהשפיע על מחירי האנרגיה העולמיים.
- שוק העבודה: שוק העבודה האמריקאי נמצא תחת לחץ משני כיוונים – היצע מצומצם כתוצאה ממדיניות הגירה מחמירה ופרישת דורות, וביקוש יורד בעקבות צמצום ממשלתי והשפעת מכסים. שיעור האבטלה צפוי לטפס מעל 4.5% לפני שיתייצב.
ההשפעה על הכלכלה הישראלית
הכלכלה הישראלית, המקושרת באופן הדוק לכלכלה העולמית ובפרט לאמריקאית, צפויה לחוות השפעות משמעותיות מההתפתחויות בארה"ב. תחזיות מצביעות על האצה בצמיחה של הכלכלה הישראלית במרכיביה העיקריים. האינפלציה בישראל צפויה להתייצב באמצע יעד בנק ישראל, כאשר גם ריבית בנק ישראל צפויה לרדת לכ-3.25%.
התחזקות השקל מול הדולר, שנצפתה כבר בסוף 2025 עם ייסוף של כ-11%, צפויה להמשיך ולהוביל לריביות נמוכות יותר בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. שוק המניות הישראלי, בדומה למדדים המובילים בעולם, הפגין חוסן מסוים אל מול משברים גלובליים, בין היתר בזכות השפעת הבינה המלאכותית וצריכה אמריקאית חזקה.
עם זאת, אי-ודאות בתחום הסחר העולמי ושינויים פוטנציאליים במדיניות החוץ האמריקאית עלולים להשפיע בעקיפין על הסחר הישראלי ועל היקף ההשקעות הזרות. הצרכן הישראלי עשוי לחוש בהשפעות דרך תנודות בשער הדולר, מחירי סחורות מיובאות ותחושת ביטחון כלכלי כללית.
לסיכום
בחירות האמצע בארצות הברית בשנת 2026 מציבות אתגרים והזדמנויות עבור הכלכלה העולמית והישראלית כאחד. בעוד שהתקופה שלפני הבחירות צפויה להיות תנודתית, ההיסטוריה מלמדת כי בהירות פוליטית לאחר הבחירות יכולה להוביל לתקופה של יציבות וצמיחה בשווקים. המשקיעים וקובעי המדיניות נדרשים לנווט בזהירות בין הסיכונים הגיאופוליטיים, השינויים במדיניות הסחר והמוניטרית, וההתפתחויות בתחום הטכנולוגיה, תוך שמירה על גמישות ויכולת הסתגלות.
